אמא אני רוצה כלב

"אמא, אבא אני רוצה כלב"!!! משפט שהורים רבים שומעים מילדיהם ומחפשים תירוצים שונים להימנע מכך, כיוון שיודעים שהאחריות על הטיפול בכלב "תיפול" עליהם.

הכלב, שהקרבה השוררת זה אלפי שנים בינו לבין האדם הקנתה לו את הכינוי "חברו הטוב ביותר של האדם", מסייע רבות דווקא לילדים ביחסי הגומלין ביניהם והחיבור בין חיות מחמד ובעיקר בין כלבים לבין ילדים הוא כמעט מתבקש מאליו. ילדים צעירים מסוגלים לקחת אחריות על יצור חי ודווקא תחושה זו שסומכים עליהם והם אחראים תקנה להם תחושת עצמאות, בגרות ובטחון, מה שיהווה יתרון עצום להורים ולילדים כאחד.

חוקרים בבריטניה גילו כי לילדים החיים בקרבת בעלי חיים מערכת חיסונית חזקה יותר כיוון שהם נחשפים לזיהומים רבים יותר שאיתם לומד הגוף להתמודד.

מספר רב של אנשים מהאוכלוסייה המבוגרת חולקים את חייהם עם כלבים שמספקים להם חברה, מפחיתים את תחושת הבדידות, מעניקים בטחון, אוזן קשבת, תעסוקה ומעודדים אותם לצאת לטיולים רגליים.

כשמחליטים לקחת כלב, עולות שאלות רבות: באיזה כלב לבחור? כלב גזעי או מעורב, גור או בוגר, זכר או נקבה, גדול או קטן, שעיר או שאינו שעיר, מה אופיו, בעיות בריאות מהן סובל גזע מסוים וכו''. ישנם אנשים שיכולים לענות בעצמם על השאלות תוך כדי מחקר או ידע מוקדם וישנם שמתייעצים עם בעלי מקצוע שיכולים לספק נקודות ראייה שונות ונוספות..

ככל שהכלב צעיר יותר יכולים אנו להשפיע יותר על עיצוב אופיו, ללמד אותו מה היא התנהגות חיובית ולהתאימו לאווירה המשפחתית. עלינו ללמוד וללמדו מהי תזונה נכונה, ללמדו כיצד לעשות את צרכיו בחוץ, איך ממזערים את ההריסות, איך מתמודדים עם נשיכות, קפיצות, עליו ללמוד מי שולט בבית, מה מותר ומה אסור. אומנם, גידול גור מצריך תעסוקה רבה אך מלמד הרבה והתוצאות מעניקות הרגשה נפלאה. לעומתו, הכלב הבוגר מגיע אלינו כשאופיו מעוצב וישנם דברים שאינם ניתנים בו לשינוי. חלק מהכלבים הבוגרים מחונכים, או התעסוקה עם חינוכם קטנה יותר וישנם אנשים שזה בדיוק מה שמתאים להם.

למרות כל ההשקעה והאחריות, התרומה והשמחה עולים על הכול ולכן כשילדכם מבקשים כלב, אל תאמרו ישר לא.